ועזרה ע"ש גיבורי ישראל ואח' נ' צדקה וחסד רומם קרן דוד ואח'

החלטה

בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת, בין היתר, טענה לסיכון כפול בו נתונה המבקשת לאחר שתובענה נוספת, באותן עילות, תלויה ועומדת כנגדה; טיעונים פרוצדוראליים; וסטייה מהחלטות בית המשפט.

דין הבקשה להידחות.

אכן בין הצדדים תלויה ועומדת תובענה נוספת אלא שבמקביל תלויה ועומדת (בפני) בקשה לאיחוד הדיון בין שני התיקים – בקשה שהדעת נותנת כי תתקבל, לאחר קבלת תגובת המבקשת עצמה. משכך לא תעמוד המבקשת בחשש לסיכון כפול, מה גם שעיון בעילות שתי התובענות מעלה כי כבר עתה, ובטרם איחוד הדיון, אין ממש בחשש שכן בכל אחת מן התביעות נדרש סעד שונה.

על האמור יש להוסיף כי למשיבים ניתנה כבר הרשות לתיקון כתב התביעה וכי משכך לא היה עליהם לצרף תצהיר. עוד יש להוסיף כי המשיבים לא סטו בהתנהלותם מהחלטות בית המשפט.

מכל מקום מלכתחילה מצאתי כי יש ממש בכתב ההגנה שהוגש על ידי המבקשת בתיק שבפני, ואשר די בו כדי להעביר את הדיון בתובענה שהוגשה מלכתחילה כתביעה לפינוי מושכר בהתאם לפרק ט"ז 4 לתקסד"א, לפסים רגילים, על מנת לערוך בירור מקיף של העובדות, קודם להכרעה. בירור זה עודנו מתחייב, אך בוודאי שאין בעצם הקביעה לצורך בו, כדי לקבוע שאין בתביעה ממש וכי דינה כפי המבוקש לסילוק על הסף.

בעניין זה אין לי איפוא אלא לחזור על דברי כב' השופט גרוניס ברע"א 1120/06 עו"ד לאואר נ' ע.מ.ש חברה לבניין (בפירוק) [פורסם בנבו] כדלקמן:

מהותן והגיונן של בקשות לסילוק על הסף הינו ייעול ההליך השיפוטי. הליכים אלה נועדו לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה כאשר בעטיה של טענת משפטית או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט בלא שייערך דיון בכל השאלות השנויות במחלוקת" (ראו: א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית תשס"ט, עמ' 171).

אין באמור כדי למנוע מן המבקשת לשוב ולטעון בהמשך כי מחמת עמימות בכתב התביעה המתוקן, כפי שטענה בבקשה שבפני, נבצר ממנה להביא ראיות להפרכת הנטען.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ב, 25 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: